זכויות עובד בסיום העסקה

ככלל, זכאות לפיצויי פיטורים דורשת לפחות שנת העסקה רצופה, בפיטורים ובמקרים שהדין משווה לפיטורים. הנוסחה הסטטוטורית הבסיסית היא שכר חודשי קובע × שנות ותק (כולל חלק יחסי משנה חלקית).

השכר הקובע לעובד חודשי הוא בדרך כלל השכר האחרון ברוטו בתוספת רכיבים קבועים מסוימים — פירוק הרכיבים דורש בדיקה לפי הנסיבות.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע משכי הודעה לפי ותק וסוג העסקה (יומי/שעתי לעומת חודשי). אי מתן הודעה עשוי לחייב תשלום תמורת הודעה — הפרטים והחריגים נקבעים בחוק.

בסיום העסקה נבדקים לעיתים גם רכיבים נוספים — כללי בלבד, ללא רשימה ממצה:

• פדיון חופשה שלא נוצלה
• דמי הבראה (לפי ותק וזכאות)
• שעות נוספות או רכיבי שכר שלא שולמו

בהסדר סעיף 14 מלא, הפרשות שוטפות לפנסיה עשויות לבוא במקום פיצויים סטטוטוריים — והסכום בפועל הוא הצבירה בקופה, לא הנוסחה הבסיסית. קיום ההסדר והיקפו דורשים בדיקת מסמכים.

כדאי להיוועץ כשיש מחלוקת על סיבת הסיום, על השכר הקובע, על הסדר סעיף 14, או על רכיבי גמר חשבון — וכן לפני חתימה על כתב ויתור או הסכם פשרה.

להערכה כללית לפי הנוסחה הבסיסית:

מחשבון פיצויי פיטורים